1984 – תמונת מצב על האימפריה של פלוול וכיצד נתמכת אופרציית תנועת השורשים

1984 – תמונת מצב על האימפריה של פלוול וכיצד נתמכת אופרציית תנועת השורשים

בכתבה שנעשתה בעיתון הוושינגטון פוסט, המנסה להתחקות אחרי סוד ההצלחה של כנסייתו של פלוול, עולם הנתונים הבאים. (1). כ-20,000 מתושבי העיר לינצ'ברג ורג'יניה, המהווים כרבע מאוכלוסיית העיר באותה השנה היו מועסקים של כנסיית Little Thomas Road Baptist Church. התוכנית ששידר  "Old Time Gospel Hour" הועברה על ידי 392 תחנות טלוויזיה בתוספת תחנות הכבלים של טד טרנר ותחנות כבלים אחרות. סך של התרומות שנאספו לכנסייה עלו על יותר מ -72 מיליון דולר (ועוד 12 מיליון דולר למפעל הלובינג הפוליטי שלו ברוב המוסרי). במאמר מעיד פלוול כי חלק גדול מהוצאות הארגון, בגובה של 65 מיליון דולר,מיועד לשליחויות מסיונריות ב – 65 מדינות ובדגש על הרצון  לסייע לבוגרים להקים את הכנסיות לאחר סיום הלימודים שלהם. שאר התקציב  בהיקף של 10 מיליון דולר בשנה הולך לסבסוד המכללה; 18 מיליון דולר לזמן שידור טלוויזיה ורדיו; ושכר של 15 מיליון דולר ל -2,200 עובדים. בשנת 1984, כאשר יש 4,566 סטודנטים הוא מציב את היעד של 50,000 סטודנטים.

הכתבה מתארת את המפעל של התעמולה ויצור הכנסות לצידה: " מחסן "שעת הבשורה", באורך של כמה מאות מטרים (חצי בלוק כהגדרת המחבר ק.ב) מסתכם במחסן המאויש 24 שעות ביממה. תחת אבטחה כבדה, עובדים פותחים את 60 מיליון מעטפות הדואר שנשפכות מדי שנה (דרך בה נהוג לשלוח תרומות עם צ'ק ק.ב). עובדים אחרים עומדים בכ- 80 עמדות טלפונים בכל שעה. פעולה מתוחכמת של בנקים טלפוניים, מושא לקנאתו של כל פוליטיקאי – לקחת תרומות מאותם מספרי חיוג חינם על גבי מסך הטלוויזיה. משך גיוס הכסף של תוכנית "שעת הבשורה" נע בין שפל של 100,000 דולר ליום למיליון דולר ביום בעונת חג המולד. קומה אחת מחזיקה את הספרים, התנ"כים, התקליטים, הקלטות וסיכות "Jesus First" שנשלחות. מדי שבוע מחשבים מטרגטים מכתבי גיוס כספים "מותאמים אישית" המועברים ל -7 וחצי מיליון בתי האב ברשימת התפוצה של פאלוול. במחלקת "ניהול ופיתוח" מעסיקים טלפנים אשר קולטים פניות ובקשות להעניק לפלוול רכוש או לזכור את פלוול ומכללתו בצוואותיהם. ברחבי העיר, במחסן ישן ולא מסומן, המטה הראשי של הרוב המוסרי שולח את הדו"חות הגיוס שלו למיליון התורמים. לדברי פלוול, יש חפיפה של כ- 18 אחוזים של תומכי הרוב המוסרי יחד עם חסידי "שעת הבשורה". זהו מפעל לובי פוליטי נפרד וחייב במס, אך מבקריו של פלוול טוענים כי הפוליטיקה שלו כל כך מלופפת  ש"שעת הבשורה " אמורה לאבד את מעמדה  החוקי כתרומה המוכרת במס. פלוול שהתראיין לכתבה השיב לתיאור המצב בתגובה הבאה: " פאלוול אומר, 'נראה שהתפקידים השונים שלי מתנהלים יחד. זה מה שקורה עם אנשים ציבוריים ידועים. כאדם אני כן תומך בגלוי ברונלד רייגן. ככומר אני לא מכריח את צאן מרעיי לעשות את אותו הדבר. אבל המבקרים שלי נמצאים במצב די מוצק כשהם אומרים שהכל מטשטש.' ועונה על השאלה הקשורה לפטור ממס? 'זו שאלה קשה. יש לי שעורכי הדין החוקתיים שלנו בוחנים זאת כל פעם מחדש, פעם בחודש במשך חמש שנים האחרונות. כל עוד הכנסייה עצמה לא משתמשת במשאבים למטרות פוליטיות זה בסדר.'

1.Myra MacPherson, The Rise of the Falwell Empire, www.washingtonpost.com,September 26, 1984,  Available at:  https://www.washingtonpost.com/archive/lifestyle/1984/09/26/the-rise-of-the-falwell-empire/9dda636e-3475-4b64-899a-650a1d6dbb89/  [Accessed at June, 9, 2021].