בספרו דניאל הומל, מתאר את התקופה שבין 1976 ל- 1984 כתקופה שבה עוצבו היחסים המיוחדים בין אוונגליסטים לבין מדינת ישראל. בתוך פחות מידור הנצרות הציונית הפכה את עצמה לשדולה של הימין הנוצרי כתנועת שורשים פוליטית מאורגנת.(1) מדינת ישראל הצליחה למצוא מוצרים הציונים בעלי ברית נאמנים שהפכו להיות חלק מתנועת השורשים של המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1978 פלוול מצוטט לראשונה את הפסוק מבראשית פרק י"ג, סעיף ג' כבסיס אמוני חשוב לתמיכה בישראל: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", בכדי להזהיר את האמריקאים מנטישה של ישראל. הפסוק הזה יהפוך ברבות הימים ל-"אבן הראשה", בהסבר הן כלפי המאמינים והן כלפי המתנגדים, שטוענים שחיבתו לישראל נעשה בגלל רצונו לתאוריות ההיפוך. פלוול, מתייחס לפסוק כציווי אלוהי, המיועד לכל אמריקאי נוצרי מאמין, לתמוך במדינת ישראל ובשרידותה ממניעים דתיים וכחלק מעבודת האל. פלוול מפתח את התיאוריה שלו בחשיבותה של ישראל לנצרות, בהישענות על נבואתו של הנביא זכריה: "וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠הוּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֜ם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים כָּל־עֹֽמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶֽאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ" (זכריה, י"ב, ג').
לפי פרשנותו של פלוול, ההימנעות מלהגן על ישראל, היא בעצם סכנה קיומית לאמריקה. מעבר לאספקט הדתי במסגרתו מסביר פלוול את החשיבות של ישראל לאמריקאים, פלוול רואה את עצמו כמי שנשלח למשימה של השכנת שלום במזרח התיכון וזו הסיבה שבשמה הוא עורך סיורים אזוריים כדי לפגוש את אנואר סאדאת בגין ומנהיגים אחרים באזור כדי לקדם שליחות זו. גם בהמשך העשור הוא מצוטט כאומר: "לעמוד נגד ישראל זה לעמוד נגד אלוהים", הוא אמר שוב ושוב, ומבחינה פוליטית ישירה יותר הוא הגן על מדיניות ההתנחלויות של ממשלת בגין בגדה המערבית. הוא הזמין יהודים אורתודוכסים להצטרף לרוב המוסרי והאמין מבחינה דתית כי הארמגדון יתחיל במתקפה סוביטית של ברה"מ כנגד ישראל.(2)
1.Covenant Brothers: Evangelicals, Jews, and U.S.-Israeli Relations, Philadelphia:PA, University of Pennsylvania Press, 2019.160-161.
2.Frances FitzGerald, A Disciplined, Charging Army, The New-Yorker Magazine, May 18, 1981.53-141. Available at: https://www.newyorker.com/magazine/1981/05/18/a-disciplined-charging-army [Accessed at July, 7, 2021].
עמודים 160- 161
