אחד מדרכים בהם הצליחה הכנסייה להגדיל את אהאופן בה היא צומחת ומביאה קהלים חדשים היה באמצעות האוטובוסים. הנושא היה כל כך משמעותי וחשוב לצמיחה של התנועה האוונגלית, שאף נערכו כנסים מיוחדים בהם נפגשו מכל כנפי המדינה לסמינרים, וועידות ודיונים בנושא.
על חשיבות נושא האוטובוסים בשירות הדת ניתן ללמוד מכתבה שנעשתה לקראת הכנס הארצי ה- 12, משנת 1987 לעניין:"Bus and Children's church".
בוב גריי, הכומר של כנסייה המארחת TRBC והעורך של מגזין "מגזין האוטובוסים הלאומי": "המטרה של הכנס היא לאתגר כנסיות ליישם תוכניות להגדלה של הקהל, וכדי לעודד אותם לצאת ולהרחיב את משרדיהם. המראיין שואל האם תקופת ימי הזוהר של האוטובוסים חלפה, ועל זה מקבל את התשובה: "אומנם שיאו של
תקופת האוטובוסים התרחשה בין השנים 197I ל- 1973, ולקראת סוף שנות ה -70, כנסיות רבות החלו למכור את האוטובוסים ולהמיר זאת בכניסה לתנועת ביה"ס הנוצריים. האינסנטיסב שלהם היה לא נכון מההתחלה. בשנות ה -80, כנסיות חזרו לנושא האוטובוסים והן נשארות שם. רובן לא יכולות להרשות לעצמם תחנת טלוויזיה או רדיו והם רואים באוטובוס כלי להפצת האוונגליזם לכיבוש הלבבות."
The 12th National bus & Children's church conference, The Fundamentalist Journal, Volume 1, Number 1 (1987), Page 42. Available at: https://digitalcommons.liberty.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1012&context=fun_86 , Accessed at November, 29, 2020].
193 