האם אירועי "ספטמבר איליוון" הם המחולל המשמעותי של השדולה האוונגליסטית?

האם אירועי "ספטמבר איליוון" הם המחולל המשמעותי של השדולה האוונגליסטית?

בקרב חוקרים של נושאי השדולה למען ישראל בכלל, ובדגש מיוחד על השדולה האוונגליסטית, נדמה כי הטענה העיקרית השולטת בכיפה היא הטענה כי אירועי ה – 11.9 היו האירועים שיצרו מעין "מפץ גדול" אמוני, שהוביל למעשה ליצירת הקשר בין האמונה האוונגליסטית לעניין התמיכה בישראל.

ג'ון מרשהיימר (Mearsheimer) וסטפאן וולט ( Walt), שכתבו את הספר: "The Israel Lobby and U.S. Foreign Policy", הנחשב לספר החשוב ביותר שנכתב בנושא השדולה למען ישראל.(1) בספר, הם בעצם קובעים כי השדולה האוונגליסטית בשלהי המאה ה-20 היו נעדרי השפעה ממשית. וכך הם כותבים: "לנוצרים הציונים היה חסר היכולת הפננסית של הקבוצות היהודיות המשמעותיות.ולא היה להם את הנוכחות התקשורתית בסוגיות הקשורות במזה"ת". הם מעדכנים בספרם כי בהתבסס על סקרים בקרב עוזרי קונגרס שערכה רות מאולי (Mouly) בשנות ה – 80 ואריווין אנדרסון ב – 1999, עולה כי: "נמצאה עדות קלושה להשפעה על חברי הקונגרס מצד פאלוואל או חברים אחרים של הימין הנוצרי בנושא של ישראל", וקובעים כי השדולה הנוצרית ציונית היא:"במובן מסוים, הציונים הנוצרים יכולים לחשוב כ"שותף זוטר" חשוב לשדולה הפרו-ישראלית השונה, בקהילה היהודית האמריקאית". (2)

וגם בהמשך:"מכל הסיבות שציינו פה, ניתן לבחון את השדולה הנוצרית-ציונית, במקרה הטוב ביותר כתוספת חשובה לאלמנטים היהודיים של השדולה אבל לא החלק החשוב שבה". (3)

גם דיויד ברוג בספרו STANDING With ISRAEL מתייחס לנושא זה וכותב: "גל הגאות הזה של הציונות הנוצרית שנחתה על הנשיא ג'ורג 'וו. בוש באביב 2002, צברה תאוצה בשקט במשך עשרות שנים. במשך רוב המאה העשרים, נוצרים אוונגליסטים היו בעיקר פסיביים מבחינה פוליטית, וציונים נוצרים לא היו יוצאים מן הכלל בהקשר זה. עם הופעתו של של הימין הדתי בסוף שנות השבעים, נוצרים אוונגליסטים השמיעו את קולם הפוליטי. אולם במשך רוב שני העשורים הבאים, נוצרים אלה השתמשו בקול זה כדי לדבר בעיקר על הפלות ועל נושאים חברתיים אחרים של הסימנים המסחריים שלהם. בכל הנוגע לישראל, הפעילות הנוצרית האוונגליסטית הייתה לבבית אך ספורדית. ציונים נוצרים קמו להגנת ישראל כאשר מנהיגי ישראל קראו להם לעשות זאת, אך בדרך כלל הם לא עסקו באקטיביזם פוליטי מתמשך משלהם (הדגשה שלי ק.ב). וממשיך:  "11 בספטמבר 2001 סידר מחדש את סדרי העדיפויות של הימין הנוצרי. בעוד שפעילים אוונגליסטים נותרו מסורים לסדר היום המקומי הקבוע שלהם, המלחמה בטרור בכלל והתמיכה בישראל בפרט קיבלה עדיפות גבוהה בהרבה. לאחר 11 בספטמבר, נוצרים אוונגליסטים מובילים רבים החלו להתווכח בשם ישראל בלהט ובעקביות שהם שמרו בעבר לדיון על ההפלות." (4).

 

 

 

 

מקורות:

  1. John J. Mearsheimer  (Author), Stephen M. Walt, The Israel Lobby and U.S. Foreign Policy, Penguin Books Limited, London,UK, 2008.p-139.
  2. Ibid. 132.
  3. Ibid. 139.

4. David Brog, Standing With Israel: Why Christians Support the Jewish State,Charisma House,Lake Mary,FL, 2006, P. 134