כיצד ומדוע התארגנה איפא"ק כשדולה עבור אמריקנים

כדי להבין את הנסיבות שהביאו להתארגנות של איפא"ק (בהתחלה כזרוע פוליטית של AZC) כשדולה מקומית ( Domestic Lobby), צריך להבין את הפילוספיה שעמדה בפני סי קנן, מהשלבים הראשונים ממש של ההתארגנות.

בספרו, ISRAEL'S DEFENSE LINE, מתייחס קנן מספר פעמים להתארגנות ההתחלתית, והחשיבות שנתן לדרך בה אורגנה השדולה.

כבר בהקדמה לספר, בעמ' 2, הוא מתייחס למיתוסים סביב נסיבות ההקמה: " השדולה לא הוקמה ע"י ממשלת ישראל. היא הוקמה ע"י וייצגה יהודים אמריקאים ובתמיכה של ארגונים נוצריים. היא לא נדרשה להירשם במשרד המשפטים כסוכן זר עפ"י החוק האמריקאי. יחד עם זאת, מכיוון שפעלנו בגבעת הקפיטול, נרשמנו עפ"י חוקי הרישום של שדולות מקומיות."

התיעוד לגבי איך וכיצד נעשה המהלך, מובא בספר בעמ' 67-70 בהרחבה רבה.

ב – 9 לדצמבר, 1951 במהלך ישיבת עבודה במוצ"ש, על הכנת טיוטה לנאום באו"ם של אחד הדיפלומטים, אמר אבא-אבן לקנן שעבד תחתו במשלחת הישראלית לאו"ם, כי הוא שמע את השם של קנן עולה בהקשר חדש.

הוא התכוון לכך שלואיס ליפסקי, מי שהיה יו"ר המועצה הציונית האמריקאית ( AMERICAN ZIONIST COUNSIL), הציע לגורמים במשרד החוץ לשלוח את קנן לוושינגטון בזכות הידע שלו בכתיבה עיתונאית, ההכרות שלו עם הנושא יהודי-ערבי וההכרות שלו עם חברי קונגרס.

אבא-אבן הציע לקנן לעקור לשישה חודשים לוושינגטון ולנסות לפעול מול השלטונות בגבעת הקפיטול.

התגובה הראשונית של  קנן הייתה, האם אצטרך להשאר רשום כסוכן זר (כפי שהיה באותו העת כפקיד משרד החוץ הישראלי).

קנן שאל את אבא-אבן, האם בכלל זה נאות שמדינה תעשה לובי מול הקונגרס?

קנן טען כי "ממשלות מדברות עם משרד החוץ, אבל אמריקאים מדברים עם הקונגרסמן שלהם:

Embassies talked to the state department, and American voters talked to their congressman. An american lobbyist should work for an  American organization

לפסקי טען כי ארגון כזה חייב לקום כארגון אמריקאי כי אחרת הוא ייאלץ להירשם כארגון זר, ורישום שכזה "יהפוך אותו לנכה" כי הארגון יהיה חייב לדווח על כל הוצאותיו הכספיות, ולא יוכל להעביר ביקורות על פעילויות של הממשל האמריקאי.

הסיבה לזירוז של הרצון להקמת השדולה היה הקמפיין שהובילה המועצה הציונית האמריקאית לטובת סיוע כלכלי לטובת ישראל.

בתחילה אבא-אבן לא רצה להקים את הארגון כיחידה חיצונית והעדיף להסתכל על זה כ -"שירות מילואים", במסגרתו קנן ישלח לשישה חודשים לוושינגטון ואז יחזור למשרתו המקורית.

לבסוף, לאחר לחץ של ליפסקי, אבא-אבן השתכנע והציע להקים ועדת איתור למי שיאייש את התפקיד. ועדת האיתור כללה את קנן עצמו, ליפסקי ונחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי הבינ"ל. לאחר התלבטויות, הסכים קנן לקבל עליו את המשימה של האיש שיקים את השדולה למען ישראל.

הודעה על מינוי קנן

ההודעה שהוציא ליפסקי לחברי ההנהלה, ביום ה – 13.3.1951, דיווחה על תחילת עבודתו של קנן כמי שיקים את השדולה האמריקאית ציונית או American Zionist Counsil באנגלית (AZCׁ).