עליית כוחו של ג'רי פאלוול וחלקו במאבק בנשיא קארטר

ההיסטוריון פול צ'ארלס מארק (Mark) מתייחס חלק משמעותי בבחירות של 1980 ולתפקידו של פלוול בנסיקת הכח השמרני בסוף שנות ה-70 באמריקה וקובע כי: "התנועה של הרוב המוסרי הייתה האחראית לאיתגורו של קרטר בגיוס תנועת שורשים עממית של אוונגליסטים להצבעה, משוחרים מהצל שהטיל עליהם קרטר (שהיה בעצמו אוונגליסט ק.ב)". (1) ההיסטוריון פול מצקאו (Matzko) מתאר את התחלת המסע התעוררות החלה בשנים 1975-1976 (2): "כשהוא נבהל מהסחף החילוני של החברה האמריקאית, פתח פאלוול בקמפיין אוונגליסטי עם יתרון פוליטי במהלך המאה השנתיים בשנים 1975-1976. פאלוול כינה אותם עצרות 'אני אוהב את אמריקה' וההפקה הגדולה, בהשתתפות מוסיקה פטריוטית של מקהלה גדולה ממכללת הליברטי הבפטיסטית החדשה (כיום אוניברסיטת ליברטי) של פאלוול, סיירה ברצף של ערים במדינה. הקמפיינים והספרים של פאלוול הבטיחו להחזיר את אמריקה למסלול הנכון, המסלול של כיבוד הדת, תוך שהם מושכים את תשומת ליבם של מארגנים פוליטיים שמרניים כמו פול ווייריך ואד מקאטייר. ווייריך, שהקים את קרן המורשת בשנת 1973 בכסף ממשפחת קורס העשירה, האמין שנוצרים אוונגליסטים הם מקור לא מנוצל של מצביעים שמרניים. אד מקאטייר, מנהל מכירות בקולגייט-פאלמוליב, הציג את ווייריך לפלוול בעצרת דאלאס בפברואר 1979. העצרת נערכה בתגובה לתחנת טלוויזיה מקומית שאסרה על מנחה הטלוויזיה הפופולרי ג'יימס רוביסון, לאחר שהאשים הומוסקסואלים בהיותם פדופילים. למעלה מ -10,000 איש השתתפו בעצרת המחאה, בה הציג רוביסון את ווייריך כ"אח קת-ו-לי " ואיתגר את כל מי שיש לו בעיה בכך לעזוב את האצטדיון. לאחר מכן אסף מקייטר אוסף של מטיפים, כולל פלוול והמטיף הבפטיסטי הדרומי המקומי W. A. ​​Criswell, כדי לשוחח עם ווייריך על הקמת קבוצת תמיכה נוצרית חדשה. בתגובה לדאגות לגבי מעורבות הכנסייה בפוליטיקה הליברלית, ובמיוחד שופטים שמאלניים, הזמין ווייריך סקר של חברי הכנסייה האוונגליסטים שדיווחו על רוב מוחץ בעד אקטיביזם שמרני. פאלוול הביע עניין וקבע פגישה בחודש מאי באותה שנה בלינצ'בורג, וירג'יניה. באותה פגישה אמר ווייריך בקול רם, "יש שם בחוץ רוב מוסרי, אך הוא הופרד על ידי הבדלים דתיים והיסטוריים." פלוול תפס את הביטוי 'רוב מוסרי' כשמו של הארגון החדש שלהם, שביקש לחצות את הפער המסורתי בין פרוטסטנטים אוונגליסטים, קתולים שמרניים ויהודים ניאו-שמרניים. מייסדי הרוב המוסרי גילמו מטרה זו, עם שלושה קתולים (ווייריך, ריצ'רד ויגורי וטרי דולן), יהודי (הווארד פיליפס) ושני בפטיסטים פונדמנטליסטים (פאלוול ורוברט בילינגס). פלוול אירח את מטה הרוב המוסרי בלינצ'בורג והשתמש בתכנית הרדיו והטלוויזיה הפופולרית שלו, שעת הבשורה העתיקה ששודרה ב -350 תחנות, כדי להפוך את הרעיון של התנועה פופולרי בקרב הקהל הלאומי הנרחב שלו. דו"ח הרוב המוסרי, שנשלח מדי חודש ליותר מ -600,000 איש, שסייע לשמור ולעצב את השמרנות האמריקאית, והצורך בתחייה חברתית ורוחנית.

בשנה שלאחר מכן זיכו הפרשנים את תנועת הרוב המוסרי  כמי שבזכותה זכה  רונלד רייגן בניצחון המוחץ על ג'ימי קרטר בבחירות לנשיאות ב -1980. למרות העובדה שקרטר, נוצרי המוכרז כ"נולד מחדש", זכה ברוב ההצבעה האוונגליסטית בשנת 1976, רייגן, גרוש בעל רקע דתי פחות מהימן, זכה ב -61% מהקולות האוונגליסטים ל -34% מקרטר. השפעת הרוב המוסרי נמשכה במהלך שתי כהונותיו של רייגן והפכה את פאלוול לשם לאומי בעל השפעה אמיתית.

2.Paul Matzko, Jerry Falwell Helps Found the Moral Majority, The Association of Religion Data Archives (ARDA),  Available at:https://www.thearda.com/timeline/events/event_46.asp,    [Accessed at March, 9, 2021].