הפצצת הכור בעיראק ושיחת הטלפון מבגין לפלוול

הפצצת הכור בעיראק ושיחת הטלפון מבגין לפלוול

בסמוך למועד הפצצת חיל האוויר, יצר ראש הממשלה בגין קשר עם פלוול וביקש לספר לו על המבצע, האופן שבו התבצע ולמעשה לבקש את הסיוע שלו הסבר ותיווך העמדה הישראלית לממשל והציבור האמריקאי. פלוול, בכנס בו השתתף בכנסיית לנדמרק, סיננסנטי בתחילת יולי 1981, סיפר לקהל של כ – 2000 מתפללים, שהגיעו לדרשת יום ראשון, כי מנחם בגין התקשר אליו יומיים לאחר שהופצץ הכור ביוני 1981.(1) פלוול מצוטט כאומר: "אני חבר של ישראל שנים רבות וחבר של בגין כבר כמה שנים, הוא פשוט רצה שאבקש ממני להעביר לעם האמריקני את הסיבה להפצצה. הם (הישראלים) לא ניסו לפתוח במלחמה. הם פשוט ניסו להגן על עצמם" והוסיף: "הם בחרו בזהירות רבה את הזמן בו לא תהיה סכנת קרינה לעיר בגדאד." בהקשר לבקשה של מנחם בגין התייחס פאלוול ואמר כי הוא נענה לרצונותיו של בגין ומוצא את אמריקה פתוחה להסבר של ראש הממשלה על ההפצצה. "אני חושב שהעם האמריקני תומך בלב שלם במה שקרה" אמר במהלך אותו  הנאום.(1)

דיויד ניו (New), מתאר בספרו את שנאמר ע"י פלוול לבגין בשיחה: "אדוני ראש הממשלה, אני מבקש לברך אותך על המשימה שבוצעה היטב. אני מאוד שמחתי לשמוע שזה נעשה באמצעות מטוסי ה – F16 שאנחנו עשינו.(2) 

ג'ו קינכול (Kincheloe) וג'ורג' סטאלי (Staley), מסבירים במאמרם כי גם לבגין וגם לפלוול היו את הסיבות הטובות שלהם מדוע  בגין עשה את הטלפון לפלוול. (3) לטענתם, ראש הממשלה בגין יודע שיש סיבות פוליטיות רבות לחיזוק והמשך הברית עם פלוול. הבסיס המסורתי של תמיכה ישראלית באמריקה הגיע בארצות הברית באופן מסורתי מהשמאל הפוליטי. עם דעיכת הליברליזם באמריקה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, לצד הגידול המקביל במערכת הפוליטית של הכח האוונגליסטי, רוה"מ בגין תופס את הצורך בחידוש ובעיצוב של בסיס הכוח הפרו-ישראלי בפוליטיקה האמריקאית. צורך זה, מחודד במיוחד לאור התגובות השליליות של תומכים ליברלים מסורתיים כלפי הפצצה שלו את הכור בבגדאד והפשיטה על מטה אש"ף בביירות. בנוסף, בגין גם חשש מ"גורם הנפט", שעשוי להביא לשינוי אפשרי של אמריקה ביחסה לישראל. החשש היה כי דעת הקהל האמריקנית עשויה להשתנות כלפי המדינות הערביות העשירות בנפט, משום שההספקה העולמית החלה להתדלדל באותן השנים. לפיכך, בגין מבין את הצורך להדגיש ולקדם  מקור חדש של תמיכה אמריקאית – התנועה השמרנית בכלל, ובמיוחד הקטע הפונדמנטליסטי שנשען על תמיכה אמונית, על ידי ובאמצעות השגת התמיכה של תנועת "הרוב המוסרי" והאוונגליסטים, שתורגמה לתמיכה בקרב הקהל השמרני של אמריקה. מהצד השני, גם לפלוול היו את הסיבות שלו לקחת חלק ולקדם את הידיעה, שדווחה לראשונה ע"י פלוול עצמו לעניין שיחת הטלפון. כאשר פלוול זוכה לשיחה עם ראש ממשלה של מדינה זרה חשובה לארה"ב, כפי שהייתה מדינת ישראל, שמוצגת כבת ברית חשובה, באירוע בטחוני דרמתי, הרי ששיחה שכזו לדידו של פלוול היא  מציבה את היחסים הרבה מעבר לידידות בלבד. כאשר בעקבות הבקשה של בגין, עוסק פלוול בדברור, הסברה ובעיקר בגיבוי של התגובה האוונגליסטית להפצצת המתקן הגרעיני בעירק, היא מציבה את ישראל בעמדה של מחויבות עתידית. מעבר לכך, עצם השיחה עצמה, ממקמת את פאלוול בקטגוריה של   מנהיגות בינלאומית, מסייעת בדחיפת יוקרתו של פלוול ובוודאי שגם מסייעת לאגו שלו.

1. Moral Majority leader Jerry Falwell says Israeli Prime Minister…, upi.com, JULY 6, 1981. Available at: https://www.upi.com/Archives/1981/07/06/Moral-Majority-leader-Jerry-Falwell-says-Israeli-Prime-Minister/7833363240000/, [Accessed at May, 9, 2021].

2. David S. New, Holy War: The Rise of Militant Christian, Jewish and Islamic Fundamentalism,  Jefferson:NC, McFarland, ‏ 2002.42.

3. Joe L. Kincheloe and George Staley, The Menachem Begin-Jerry Falwell Connection: A Revolution in Fundamentalism,Journal of Thought, 17.2, (summer 1982), 37.