במשך הרבה שנים, הרעיון של מעורבות "חילונית" של אנשים דתיים בפוליטיקה נראתה כרעיון שאיינו דר בכפיפה אחת עם הרעיונות הנוצריים. עשרה מחקרים שונים שנעשו בין השנים 1950 ועד 1974 מצאו כי אוונגליסטים וחברי כנסיה ראו בשלילה נוצרים וכנסיות הנוטות לפעילות פוליטית (1). זה גם בא לידי ביטוי במעורבות האקטיבית של רישום אוונגליסטים להצבעה בארה"ב, כאשר עפ"י הדאטה שנאספה לפני הבחירות של 1980, רק כ – 55% מהאוונגליסטים רשמו את עצמם להצבעה, לעומת 72% שאינם אוונגליסטים.
"בתחילת הקריירה שלו, פלוול התנער מפוליטיקה. בשנת 1964, הוא כתב: "כמאמין בתנ"ך כמוני, אני מוצא את זה בלתי אפשרי להפסיק לעסוק בלהטיף על הבשורה הטהורה של ישוע המשיח ולהחליף זאת בלעשות כל דבר אחר, כולל לחימה בקומוניזם, או השתתפות ברפורמה בזכויות האזרח. מטיפים לא נקראים להיות פוליטיקאים אלא כובשי לבבות".(2)
מערכת הבחירות הראשונה בה יש עדות ל -"לידה מחדש" של אוונגליסטים ומעורבתם הפוליטית במערכת האמריקאית מתרחשת במערכת הבחירות של 1980. עפ"י הערכות כ- 2 מליון מצביעים חדשים אוונגליסטים הצטרפו למערכת הבחירות של 1980. (3)
1. David G. Bromley, Anson D. Shupe, Anson Shupe Bromley, New Christian Politics, Mercer University Press, 1988.p- 274.
2. James Price and William Goodman, Jerry Falwell, An Unauthorized Profile, cited in Grace Halsell, Prophecy and Politics, Militant Evangelists on the Road to Nuclear War, (Westport, Connecticut, Lawrence Hill, 1986).72-73.
3. Laura Kalman, Right Star Rising: A New Politics, 1974-1980, W. W. Norton & Company, New-York, p. 274.
197 