אלן ארצקה  (Hertzke), מציין בספרו Representing God in Washington, את השיטות בהן פעלה השדולה האוונגליסטית בוושינגטון: "הארגונים הנוצריים פעלו בשיטות טכנולוגיות מתקדמות מאוד. הם היו הראשונים להטמיע שיטות שידור מתקדמות להצפת מסרים דרך הטלוויזיה. הארגון שהיה הבולט ביותר הוא ארגון "הרוב המוסרי", שקיים רשימת דואר הישיר הגדול ביותר. הם פעלו בשיטות פילוח המאפשרות להם לטרגט את הקהל שלהם באמצעות מרכזיות טלפוניות שנוצרו ע"י מחשב, ושערכו שיחות טלפון ישירות לבוחרים עפ"י פילוח ממוקד של מחוזות השונים. אבל אולי החלק המדהים ביותר בהקשר של הבאת כלים אולטרא-מודרנים, כבר בתחילת שנות ה – 80 באה לידי ביטוי במה שמתאר ארצקה כ:" שיחת ועידה של 150,000 אנשי דת שוחחו בשיחת ועידה עם הנשיא רונאלד רייגן לקראת הבחירות של 1984 מהמטה שהוקם בלינצ'ברג ורג'יניה." ומוסיף על היכולות הטכנולוגיות: "הארגון יכול היה לבצע עד 100,000 שיחות טלפון בשבוע, עם הודעות קלטות הממוקדות לפי התמצאות בנושא או נטייה דתית של החבר. הקלטות הללו, "התקשרו לסנאטור שלך עכשיו", מותאמות אפילו על בסיס נאמנות המטיף: חלקן קלטות שמשויכות לקהל האוהדים של פאלוול, חלקן קלטות סווגארט (Swaggart), וחלקן קלטות של מאמיני רוברטסון." המערך הזה שאף להתייעלות גם מבחינת העלויות של ההוצאה וככה הוקם מאגר של שמות עם כתובות של מיליוני שמות וכתובות של מאמינים, כאשר עפ"י ארצקה, מסד הנתונים היה מאונדקס עפ"י: "החברות של המאמינים סווגה עפ"י מחוזות הקונגרס, נושא עניין ורקע דתי, כדי לאפשר לארגון למקד את הדיוור שלו, ובכך להפחית את העלויות. מעקב אחר רשימות אלה מאפשר גם למנהיגים להבחין באילו נושאים "חמים" למטרות התרמה."

חלק חשוב נוסף אותו מתאר ארצקה בספרו מתייחס ליכולת לגייס רעיונית תומכים דרך רשתות התקשורות אותן מפעילים המטיפים והתנועות האוונגליסטיות : "לקבוצות הימין הדתי החדש יש גישה לרשת ענקית של תחנות רדיו וטלוויזיה נוצריות. הארגונים הללו רואים בכך חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הפוליטית שלהם, כאשר מנהיגים הדתיים מייחסים את הצלחתם לגייס מחוזות בחירה לטכנולוגיה שמשמשת כבעלת תפקיד מרכזי".

עפ"י פול פרינדלי (Findley), התכנית הפופולרית של פאלוואל ("Old Time Gospel Hour") עברו מדי שבוע לכ- 500 תחנות רדיו ו- 392 תחנות טלוויזיה בכל רחבי ארה"ב.

1. Allen D. Hertzke ,Representing God in Washington: The Role of Religious Lobbies in the American Polity,  University of Tennessee, January 1, 1988, p.p: 50-52.

2.  Paul Findley,They Dare to Speak Out: People and Institutions Confront Israel's Lobby, Chicago Review Press, Chicago, 2003, Page: 253.