על ארגוני הפעולה של גיוס כספים למערכת בחירות

על ארגוני הפעולה של גיוס כספים למערכת בחירות

רקע היסטורי להקמת של ועדות פעולה פוליטיות (PAC-Political Action Comeette).

הארגונים לגיוס כספים למועמדים לבחירות נקראים (PACs (Political Action Committee.

המסגרת הזאת מאפשרת את הקונסטרוקציה של העברת כסף לצורך המימון של מערכת בחירות בארה"ב.

עפ"י גובר (Guber) ראשית הקמתם של ה-PACs מתחיל בפועל עוד  בתחילת שנות ה – 40. למעשה ה-PAC הראשונים הוקמו בשנת 1944 כתוצאה מחקיקה שהתקבלה בקונגרס שנקראת חוק "סמית קונלי" משנת 1943, שאסר על תרומות ישירות של איגודי עובדים למועמדים פדרליים. הארגון הראשון נקרא "קונגרס הארגונים התעשייתיים" (CIO) שהיה ה- PAC הראשון שהוקם במטרה לגייס כסף לבחירתו מחדש של הנשיא הדמוקרטי פרנקלין ד רוזוולט. כספי ה- PAC הגיעו כתרומות מרצון של חברי האיגוד ולא מאוצר האיגוד. למרות שנקראים PACs, חוק הבחירות הפדרלי מתייחס לחשבונות אלה כ"קרנות נפרדות נפרדות "מכיוון שכסף שתרם ל- PAC מוחזק בחשבון בנק נפרד מאוצר התאגידים הכללי או האיגוד. פוליטיקאים רבים גם מקימים PAC שנקראה "פאק מנהיגות", שאינם קשורים טכנית למועמד, אלא דווקא כדרך לגייס כסף כדי לסייע במימון קמפיינים של מועמדים אחרים.

בשנת 1974, תוקן חוק קמפיין הבחירות הפדרלי באופן שהטיל סנקציות באופן ספציפי את הקמתן של "ועדות פוליטיות" המונע מעובדי תאגידים, חברי איגודי עובדים, חברי קבוצות מקצועיות, איגודים מקצועיים או כל קבוצה פוליטית אחרת לצרף את כספם ולתת למועמדים שבחרו. במקביל, היא נתנה ל- PAC מגבלות תרומות גבוהות יותר מתורמים בודדים, והקימה את ועדת הבחירות הפדרלית (FEC) לפיקוח על בחירות ולאיסוף ופיקוח על דוחות כספי קמפיין שהוגשו על ידי PACs ומועמדים. 

עפ"י ואל בוריס (Burris) מתאר את ההליך שהחל מאמצע שנות השבעים של ימינו ועד היום, כאשר לתאגידים ובעלי ההון, שני  ערוצים עיקריים לתרומת כסף לקמפיינים פוליטיים. הראשון הוא באמצעות תרומות, שנאספים  ומופצים על ידי ועדות פעולה פוליטיות של התאגידים. סכום הכסף שהוגבל בשנות ה – 70 וה- 80 היה עד תקרה משתנה של תרומה בהתאם למועמד ובערך של פי 3 לוועידת מפלגה בכל מחזור בחירות בן שנתיים. האפשרות השנייה היא תרומה של אנשים פרטיים.

בעקבות הרפורמות במימון הקמפיין בשנות השבעים, מספרן וגודל ה- PAC גדל באופן דרמטי. בשנת 1974 נרשמו 89 רשויות PAC ארגוניות בלבד ב- 6 וועדת הבחירות הפדרלית (FEC). עד 1980 היו 1,206 ובשנת 1984 היו 1,682. הוצאות PAC תאגידיות צמחו בהתמדה מ 31- מיליון דולר בשנת 1980 ל – 101 $
מיליון ב -1990, ול -158 מיליון דולר בשנת 2000. החלק הגדול ביותר של הכסף הזה תמיד עבר למועמדים המתמודדים לבית הנבחרים והסנאט של ארה"ב.

מקור: 

:Deborah L. Guber, GOVERNMENT 101: Campaign Finance, The Universuty of Vermont website, retvited February 6, 2020 from

http://www.uvm.edu/~dguber/POLS125/articles/campaign_finance.htm 

 VAL BURRIS, Corporations, Capitalists, and Campaign Finance,University of Orgon website, retvited   February  6, 2020: https://pages.uoregon.edu/vburris/handbook.pdf