סיכום התזה על קנן

במהלך עבודה זו, נעשה ניסיון ראשון מסוגו להתחקות היסטורית אחרי שורשי השדולה שהוקמה והופעלה ע"י יהדות ארה"ב, למען קידום השותפות האסטרטגית בין ישראל לארה"ב. הצלילה לעומקם של חומרים, אפשרה לקבל תמונה ברורה יותר של הדרך בה התעצב הכוח הפוליטי היהודי (בסיוע נוצרים חובבי ציון) עוד במהלך מלחמת העולם השנייה וכפי שאנו מכירים אותה עד היום. המודל עליו ניסיתי לבסס את התזה הזאת נשען על מודל הפירמידה ההפוכה של נורדסטורם. למרות שקיימים קווי השקה רבים בין המודלים דוגמת פיזור סמכויות, האצלה, מתן מרחב פעולה והנעה לפעולה, הפעולה של קנן והמודל של נורדסטורם אינם זהים. בכדי לנסות ולהכניס את המודל ההנעה לפעולה של קנן לתוך תבנית פעולה מוסדרת, יש להתבונן על האופי בו נתוותה מלאכת האצלת הסמכויות וההנעה לפעולה.קנן בנה מודל ייחודי, הפועל במקביל אך גם בשילוב, בכדי להפיץ את הבשורה ולקדם את האינטרסים בהם היה חשוב לקנן לפעול. המודלים בהם פעל, כפי שהובאו במהלך העבודה, מהווהים את קירות התמך של הפרמידה.

הקיר הראשון – אירגונים יהודיים

קיר התמך הראשון,  הופעל באמצעות כמה עשרות גופים יהודיים גדולים, שיכולת ההפעלה העיקרית שלו הייתה להתממשק להפעלת לחץ בסנאט. הפעילות של הארגונים היהודים הגדולים מול סנטורים של מדינות, המחפשים את המספרים הגדולים של הארגונים, יכלה לסייע לקנן לשלוח לחץ ממוקד, במספרים גדולים, שמייצרים את ההבדל כפי שראינו במהלך העבודה בקבלת החלטות הקשורות ליחסים האסטרטגים של ארה"ב וישראל.

הקיר השני – הפצת העיתון

ההחלטה להקים עיתון, שבתחילה נקרא REPORT FROM WASHINGTON ולאחר מכן שונה שמו ל – NEAR EAST REPORT, הפעיל עד ימנו אנו, אפשר לייצר מנגנון דו- מהותי. הראשון, מאפשר להפיץ מידע/פרופגנדה הקשורה לאזור המזה"ת, המאפשר זוויות עומק על הנעשה בקונגרס, בתקופה בה הסיקור היה מוגבל בהיקפו ביחס לקיים היום. הקהל ה-"שבוי" היה משמש גם להפעלה של כח לחץ נוסף על זה הקים בערוצים האחרים.

הקיר השלישי – קהילות יהודיות

הקהילות היהודיות, בתי-הכנסת, המרכזים הקהילתיים ושאר המוסדות היהודיים והנוצרים הציונים, היו למעשה קיר התמך השלישי של הפרמידה. עיקר הפעילות שלו הוכוונה לרמת הקהילות, ככה שאפשר יהיה להפעילן ביחס לבית הנבחרים. בבית הנבחרים, שם יש מדי שנתיים בחירות, וכמות הבוחרים (למעט כמה מדינות קטנטנות דוגמת מונטנה, אידיאהו וכו') במחוז הבחירה קטנה משמעותית ביחס לנציגות המדינה הסנאט, היה פתרון זה הפתרון המושלם. היכולת של קבוצה ממוקדת ולא בהכרח גדולה המגולמת בדמות בית-כנסת, או מתנ"ס, הפועל בצורה מסונכרנת כלפי הקונגרסמן, ובדגש מיוחד על המשרד במחוז הבחירה, היה אפקטיבי במיוחד כפי שניתן היה להתרשם מהעדויות הרבות שהובאו במחקר זה. זאת ועוד, חשוב להדגיש כי לרוב עבודת הקונגרס מתעסקת יותר בעניינים מקומים ומחוזיים, ולכן לרוב נושאי החוץ מטופלים באינטנסיביות יותר בסנאט, שם יש גם סמכות חוקית (למשל באישור אמנות דיפלומטיות ובמינוי שגרירים) וגם קשב להתעסק בנושאי חוץ, שלרוב אינם מביאים עניין לבוחרים במחוז. עצם ההדגשה של העניין בקשר הספציפי של הבוחרים במחוז בברית של ישראל-ארה"ב, וההבנה של חברי הקונגרס כי הנושא מעניין את הבוחרים ברמת ה – GRASS ROOTS והן את התורמים היהודיים, הביאה לתמיכה באיפא"ק גם ממקומות בהם מחוז הבחירה איננו רווי בהמוני יהודים, אך תחת זאת מאוד ממושמעים ופעילים במקצבי זמן ממוקדים, היוצרים את ההבנה כי הם כח פוליטי חשוב.

מודל הפרמידה התלת-מימדית ההפוכה של קנן

תרומתה של עבודה זו למחקר ההיסטורי והמחקר האירגוני היא האיפיון של מבנה אירגוני חדש. בעוד שליבת המבנה שאופינה עוד בשנת 1996 ע"י החוקרים שאפיינו את מודל הפרמידה ההפוכה של נורדסטורם נשארת, הרי שיש צורך להתאימה לבמנה של הפעלת כח פוליטי ובמבנה של ארגון ציבורי שאיננו לכוונת רווח כספי.השורשים לדרך ההפעלה הייחודית של קנן, כפי שהובאו בעבודה זו, החלו עוד במהלכים שבוצעו באמצע שנות ה – 40 וביחס לבחירות האמצע של 1946. השיטה של הפעלת הלחץ ישיר וממוקד על פוליטיקאים, קצרה הצלחה עצומה במסגרת אירגון ה – AMERICAN JEWISH CONFERENCE ויובאה בהצלחה ושודרגה עת קנן נכנס לתפקידו כזרוע השדולה של AZC.

המודל אותו בנה קנן, הוא מודל ייחודי וראשוני מסוגו, שהצליח להכריע אסטרטגיה, באמצעים טקטים. האמצעות מתיחת קו בין מאות מקומות, המכילים עשרות ומאות אלפי בני אדם, הצליח קנן לפתח באמצעות "מלחמת גרילה" , המאופיינת לסנטור של מדינה מסויימת, או לחבר קונגרס ממחוז מסוים, להעביר את המסר על חשיבותו של מהלך כזה או מהלך אחר. כל אחד מאותם הישגים היה ניצחון טקטי, בקרב הספיציפי אותו הוא ניהל, אך במרחק הזמן, כאשר מחברים את כל הנקודות, התמונה המתגלה לנו, כמו בחוברת הפעלה לילדים המחברים נקודות בקו, היא מערכת היחסים האסטרטגית של מדינת ארה"ב וישראל ומערכת הקשרים בין המדינות. כמובן שמערכת היחסים האינטימית היא נגזרת של נושאים רבים ומשותפים נוספים, הן בהקשר של יחסי ממשלות והן ביחסי העמים, אך נדמה כי היכולת לנתב את העוצמה של כח פוליטי יהודי להמרה של הישגים בקונגרס, היא אחת מאבני היסוד המשמעותיים של הקשרים האינטימיים שבין המדינות, והעובדה כי היא צלחה גם משטרים שהיו פחות אוהדים לישראל, דוגמת מערכת היחסים עם הנשיא אייזנהאור.

היכולת של אדם אחד, להפעיל כוחות עצומים של בני אדם, בחתכים שונים, בתקופה בה דרכי התקשורת מנו בעיקר יכולת למשלוח טלגרמות, מעט שיחות קוויות ומשלוח מכתבים, שמצליחה לעמוד ברוח הזמן למעלה מ -65 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, היא יוצאת דופן במונחים של עולמות ניהול המגזר השלישי.