אחד מעמודי התווך החזקים ביותר עליהם נשענת איפא"ק היה נושא מערך ההפצה של נושאי המסר. כיום, עפ"י הנתונים של איפא"ק, כ – 18,000 חברים רשומים מגיעים לכנס המדיניות השנתי, הנערך בחודש מרץ בבירה וושינגטון. הרעיון לכנס את הקהל העצום הזה, בכדי לגבש מדיניות, אך גם בעיקר להעביר מסר בעיר שסופרת אצבעות, ולייצר את הרישות החברתי, שאותו ניתן להפעיל כדי לקדם חקיקה.
התורים המשתרכים מחוץ לכניסות של הקונגרס והסנאט, של חברי איפא"ק, המתודרכים היטב לגבי המסרים שנקבעו כמסרים לאותה השנה, היא מחזה שקשה לפספס בקור הוושינגטוני של חודש מרץ.
תור של פעילי איפא"ק (חובשי כיפות) מחוץ לקונגרס ביום השלישי של הכנס בשנת 2018
בכדי שרשימה כל-כך מכובדת של אירגונים תפעל בסינכרון מלא וביעילות מקסימאלית, נדרשת היכולת לתת להם להכיר, ובעיקר להשפיע על סדר היום של חבר הקונגרס הרלוונטי, וזאת נעשה באמצעות חידוד של מסר אחד בולט, תוך נתינת תחושה של לכידות חברתית, ושכל אחד מאותם אנשים הוא אצבע באגרוף יעיל.
כיצד הכל החל?
הכוונה לכנס את הוועידה הראשונה של כח פוליטי בוושינגטון, נולד בישיבת ועד מנהל של ארגון AZPAC ׁ(הועד האמריקאי ציוני ליחסי ציבור לימים יוחלף באיפא"ק) בתחילת שנת 1955, שהינו חלק מארגון הגג היהודי AZC (הוועדה הציונית -אמריקאית) תחת הכותרת: "עסקים חדשים" נכתב מפיו של המנכ"ל הראשון של הארגון, סי. קנן:
"רבי פיליפ ברנשטיין (יו"ר AZPAC ) הרגיש כי יש צורך למפגשים פוליטיים בין המנהיגות הציונית. מר קנן המליץ בפני הוועדה, שצריך מעת לעת, לקרוא למפגש גדול יותר של פעילים ציוניים, אולי באמצעות החלל של AZC כדי לקבל דיווח מהרב ברנשטיין, ובכדי להחליף דעות. קנן המליץ שפגישה שכזו תתקיים בעתיד הקרוב, כאשר מצב החקיקה יתבהר."
ומוסיף:
" יש הסכם כללי על הצורך לפגישות שכאלה, והשאלה הנשאלת האם AZPAC או AZC יהיו המארגנות של הכנס. לבסוף הוחלט כי AZPAC היא שתקיים את הפגישה במטרה להשיג מערכת יחסים ישירה בין AZPAC וכמות גדולה יותר של מנהיגות ציונית. הפגישה הראשונה תתקיים תוך 4 עד 5 שבועות. הגב' הלפרין (דירקטורית מטעם הדסה ק.ב) המליצה שארגונים יהודיים ישאלו את שם הנציגות שלהם המחוברים לפוליטיקה ויחסי ממשל, על מנת שאלו מי שיגיעו לכנס".
ההחלטה לקיים את הכנס, נפלה בסופו של דבר על מלון SHOREHAM בעיר הבירה וושינגטון, בתאריכים 4-5 למרץ 1955.
הרעיון היה לכנס תחת קורת גג אחת אירגונים ציונים ולא ציוניים, ארגונים מכל הזרמים בדת היהודית (אורתודוכסי, רפורמי, וקונסרבטיבי), וארגונים של קהילות יהודיות מקומיות, לכינוס המדיניות הראשון אי פעם של ארגון AZPAC שכללו את נציגות של 20 הארגונים:
- American Jewish Congress
- American Trade Union Council for Labor Israel
- american Zionist Committee for Public Affairs
- American Zionist Council
- B'eni B'rith
- Hadassah
- Hapoel Hamizrachi
- Jewish Agency
- Jewish Labor committee
- Jewish war Veterans of U.S.A
- Labor Zionist Organization of America
- Mizrachi Organization of America
- National Community relations of Advisory Council
- Progressive Zionist League – Hashomer Hatzair
- Union of American Hebrew Congregations
- Union of Orthodox Jewish Congregations
- United Synagogue of America
- United Zionist Labor Party
- Zionist Organization of America
- כינוס מדיניות ראשון
במגילת היסוד של המפגש הפוליטי הראשון אי פעם בוושינגטון של השדולה היהודית נקבע בהכרזה כי:
"אנו נציגי האירגונים היהודים התכנסנו בוושינגטון ביחד בכדי להמליץ על דרך פעולה לבעיות ולדאגות המשותפות שלנו. הכינוס הזה, הראשון מזה שנים רבות, מביא יחדיו נציגים של ארגונים רבים בעלי מגוון של דעות שונות. עצם הכינוס הזה בעצמו הוא מקור הודיה, כי זו עובדה ברורה, של שאיפות רוב העם היהודי של ארה"ב לעבוד ביחד תחת העקרונות והמטרות הבאות:
להגן על אמריקה, ערכיה ואנשיה.
להפיץ את החירות והכמיהה לשלום בכל העולם.
השגת שלום, פיתוח וביטחון עבור עם ישראל במולדתו".
הכרזת הקמת הקואליציה למען ישראל
בהמשך ההכרזה נשבעו החתומים על זה שהם ימשיכו לקדם את הערכים הדמוקרטים ברחבי העולם, במיוחד לאחר מאורעות מלחמת העולם השנייה. הקואליציה תתמוך בממשלה הנבחרת של ארה"ב, להילחם בקומניזם התוקפני ולהפיץ את החרויות ברחבי העולם. בהמשך מתייחסת ההכרזה לתפקיד אותו לקחו על עצמם היהודים בעולם לסייע ולעזור ליהודים אחרים ברחבי העולם, שחופף לערכים האמריקאים.
לאחר סיום המבוא, עוברת ההכרזה לנושא של הקשר הייחודי למדינת ישראל. בתחילת פרק זה מועלה על נס התרומה האמריקאית למדינת ישראל להקמתה, לסיוע בהצלה וקליטה של 750,000 יהודים שניצלו מתופת השואה, מהאלימות הקומניסטית ומהטרור הערבי. הפורום המתחייב לאומה הצעירה בת 7 שנים ונשבע לסייע ביחד עם ממשלת ארה"ב ומדינות דמוקרטיות אחרות לסייע לשמר את מדינת ישראל במאמציה להשיג שלום במקום מעשי העוינות הערבית המופנת כלפיה.
סיכום ודרכי פעולה
לסיכום, מתקבלים הצעדים האופרטיבים הבאים:
1.אנו קוראים לממשלתנו לתווך בין ישראל לארה"ב במטרה למצוא פתרון של שלום.
2. במקרה של שלום ישראלי-ערבי, הפסקת מירוץ החימוש במזה"ת, במיוחד לאור העובדה כי ישראל לא מקבלת נשק מארה"ב.
3. ישראל חייבת להיות מעורבת בהסדר הגנה אזורי.
4.אנו בעד תמיכה כלכלית וטכנית לישראל ומדינות ערב בכדי לשפר את רמת החיים של האנשים הגרים במרחב, לשכן את הפליטים ולקדם את המוסדות הדמוקרטיים באיזור.
5. אנו נמשיך לקדם את הידידידות והחברות בין ישראל לארה"ב.
המפגש הראשון הזה, שנערך בתחילת חודש מרץ 1955, היה בעצם הכינוס מדיניות הראשון אי פעם של איפא"ק, שצמח מכמה עשרות משתתפים בשנות ה – 50, למאות בשנות ה – 60, אלפים בשנות ה – 80 ועד כ – 20,000 איש בימים אלה, המהווים את חוד החנית של השדולה למען ישראל. הכינוס השנתי הוא האירוע של הפגנת עוצמתה הפוליטית הייחודית של איפא"ק בקרב שדולות פוליטיות, הן בוותק, הן בכמות האנשים שתומכים והן במתודולגית ההפעלה המיוחדת שנבנתה אז, כמשפך של פרמידה הפוכה, בה כל שלב בסולם, הוא ההכנה לשלב הרחב יותר במדרגה הבאה אחריו.
Source: Rochester U Special Collection (Philip Bernstein Papers) Bernstein papers, Rochester (box 5) executive committee\Folder3
223 