במסמך אותו הכין סי קנן, עבור כינוס הארגונים היהודיים באמריקה, מיום ה27 לחודש יוני 1954, מתאר בקצרה קנן את השגיו בקונגרס הכוללים:
העברת החקיקה לטובת סיוע כלכלי לישראל בהיקף מצטבר של 189 מיליון דולר, החל משנת 1951.
גיוס תמיכה דו -מפלגתית בעצרות של המפלגות לקראת בחירות בשנת 1952.
צימצום דרישה צבאית לחימוש מדינות ערב מ – 100 מליון דולר ל-30 מליון דולר
מניעת תקצוב חדש במסגרת ההצעה לחימוש הצבא העיראקי.
ואז מגיע קנן לנושא ההפעלה של האירגונים היהודים ומספר שם על עזרה של כל האירגונים היהודים, ציוניים וכאלה שלא ציוניים, למרות שהפעילות נעשתה במסגרת ציונית מובהקת.
לאחר מכן, מזהיר קנן לגבי פעילויות הסטייט דפרטמנט, לגבי הפעילות הדיפלומטית המיועדת לשנת 1954 הכוללות את ריסונה של ישראל.
כל זאת מוביל אותו לדבר על ההחלטה להקמת לובי, וההבנה כי הציבור האמריקאי צריך ויכול להשפיע על נבחרי הציבור בקונגרס.
לשם כך, מביא קנן דוגמאות של שדולות אחרות, שבחרו כפי שאיפא"ק, או באותם ימים איזפא"ק (AIZPAC) לפעול במסגרת וולנטרית שאיננה דורשת הכרה בתרומה לה לשם זיכוי במס. האירגונים אותם נותן קנן כדוגמא הם: איגודים מקצועיים והקוואיקרים, שהקימו גוף בת לניהול השדולה הפוליטית.
" הצעד הזה לא נעשה רק כפי שמחייב החוק, אלא תוך כיבוד עצמי. המהלך נעשה תוך רתימה של האירגונים היהודים החשובים, שגם מסייעים במימון של הפעילות". קנן מספר על הקושי בגיוס הכספים לעומת העצות שניתנות בחינם…
לבסוף מבקש קנן מהנציגים לחזור לקהילות ולארגונים של מי שממוען למכתב ולבקש לפעול על מנת לגייס תרומות לארגון המייצג את האינטרס הפוליטי ציוני של יהדות ארה"ב.
דפוס הפועלה הזהף בו פונה קנן לנציגים ומבקש את המוערבות שלהם בגיוס הכספים, מהווה חלק מהחיבור של הרשת אותה טווה קנן, כארגון של "איש אחד", באמצעותו הוא מצליח לגייס הן תרומות והן השפעה.
פנייה לאירגונים היהודים
source: University of Rochester, Philip Bernstein Papers, Box 1, FOLDER 6
189
