לחץ על שגרירות בריטניה ב-1955

לחץ על שגרירות בריטניה ב-1955

במקרה הזה, המדובר במכתב שנשלח לסירקולציה של 2500 מנהיגים, המבהיר את הסוגיה החשובה של הפעלת לחץ על שגרירות בריטניה.

המדובר במכתב המבהר את הסיטואציה אליה נקלעה ישראל באותם הימים. עפ"י קנן, קיים לחץ אותו מפעילים לכאורה מדינות ערב על ישראל כסרבני שלום. המשמעות של הסרבנות הישראלית היא נפילה של מדינות ערב "כפרי בשל" לידי הסובייטים במסגרת המלחמה הקרה.

מהלך הפרופוגנדה הזה, המכוון כנגד ישראל, יביא לפגיעה של יחסי ישראל- ארה"ב והרצון לקדם עיסקה ביטחונית.

החשש שמועלה במכתב הוא שישראל תתומרן לפינה של צ'כוסלובקיה בימי צ'מברליין ותגונה ע"י השלטונות הברייטים כמי שתוקע את הרצון לשלום עולמי.

אשר על כן, דוחק קינן באותם מנהיגים, לפנות לשגרירות בריטניה בוושינגטון ולקונסוליות המפוזרות ברחבי ארה"ב, לאתגר את המהלך של הבריטים לבידודה של ישראל.

בהמשך המכתב, מציע קנן "ארגז כלים" לאותם מנהיגים בדמות טיעונים שיוכלו לשמש אותם בעת כתיבת המכתב דוגמת:

1. למדינות ערב אין שום תביעה טריטוריאלית לגבולות 48 ( המכתב משנת 55 לפני שינוי הגבולות ב – 67 ק.ב) , והכנסת העניין לסט הטיעונים יהווה פרס לאגרסיביות של מדינות ערב שדחו את הסכמי החלוקה.

2. הברית האנגלו-אמריקאית מבוססת על אדנים של אינטרסים מוצקים. הרצון של שתי המדינות הוא לשמר את הערכים המשותפים של דמוקרטיה והעולם החופשי. טיעון כזה כנגד ישראל, יחליש את עמדתנו בהקשר זה.

3. האמון שלנו במדיניות הבריטית נסדקה בגלל אירועי העבר הכוללים את הספר הלבן, העסקה במינכן בשנת 1938, אי התמיכה בהקמת מדינת ישראל ועוד מקרים המעמידים את הקשר בין המדינות בבעיה.

4. הרצון להטיל מום בישראל, להקטין את הטרטוריה או להחליש אותה, או לפגוע בכלכלתה, יהיה בבחינת נתינת מתנה למדינות ערב ולא יקדם אותם לתהליך שלום.

5. המלחמה הגדולה פרצה חודשים ספורים לאחר הסכמי מינכן וההבטחה לשלום עולמי בזמננו…

ניתן להבחין בהקשר זה בהכנת "תיבת מסר", שנשלחת ל – 2500 מנהיגים, בתקווה שמניפת הלחץ מתוך הקהילה, תגדיל את מוטת הלחץ הציבורי המופעל על בריטניה.

ההפעלה של לחץ כזה, נותנת משב רוח גבי לעמדות של ישראל, במיוחד כאשר מגיעות בכמויות משמעותיות מצד יהדות ארה"ב.

 

 

מקור: source: University of Rochester, Philip Berstin Papers, Box 3, Correspondence NOV-DEC 1955